ילד כבן 10 חוצה במהירות את המסדרון
מחזה לא שגרתי כאן,במחלקת שיקום נפגעי ראש קומה ג' בית לווינשטין
הוא ניגש אל אישה בשנים המאוחרות לחייה
משל נכנס אל ביתה.בא לבקש בנימוס את עוגת סבתא האהובה עליו.
מחבק ונושק לה.מתרפק עליה.
צינורות מצינורות שוניםלא מצליחים לחצוץ ביניהם.
חיבוק חם נוסף,לטיפה.
ואז,ילד כבן 10 מדבר אליה.אל האשה–סבתא .מדבר בצרפתית רכה, מתנגנת.אני לא מבינה.
אבל תחייתה של "שפת הלב"מתרחשת כאן.אני מאזינה לה מבין "המאמו" וה"שרי"
האשה-סבתא,דוממת.,ראשה שמוט.פניה לא היו לה עוד פני אשה,מבטה מצועף.ישובה בכסא גלגלים.
אבל,
השיחה החד צדדית,קולחת,מחממת ,מפלסת דרך בין מחיצות.
ושוב כאילו הם ישובים יחד .סבתא ונכד על ספה בסלון ביתה.
אצרתי את הרגע.
***
עתה ידעתי כי יכול נוכל לה למשימה לשמה התכנסנו.
לשליחות אותה בקשנו למלא.
עמותת עדי שמה לה למטרה
להוסיף וללכת אל מחוץ לגבולות הגזרה של טיפול באנשים עם מוגבלות.
ולהשפיע על כלל החברה
בחידוד והעמקת החשיבה על האחר,
כאשר,ההכרה בשונות שלובה וארוגה יחד עם השאיפה העליונה להסרת מחיצות
ולגילוי הערך השווה.
כי בצלם אלוקים ברא אותנו ונשמה אחת נתן בקרבנו..
***
כבכל מסע ,נדרש הצעד הראשון.
וזה יחל בפרוייקט חינוכי ייחודי "עולם מלא " לתלמידות כיתות היסודי..
הפרוייקט כולל:
-שיעורים מעמיקים וחוויתיים שיימסרו ע"י מוכשרות להוראה בפיילוט הראשוני.
-השתלמויות מקצועיות למורות מנחות.
-קורס בלעדי להכשרת מרצות עם מוגבלות .
אנו אמונים על המעשים הקטנים שבכוחם לחולל נצורות.
נצא לדרך.
כשבאופק נראית פסגת השלמות.
"ואהבת לרעך כמוך אני ד' " – "והנה האוהב את חברו הנעשה בצלם אלקים, הוא אוהב השי"ת ומכבדו" (רקאנטי)
*****
כאן ב"עולם מלא" נסלול יחד מסילות לליבם של תלמידים, מורים והורים שחווים את חווית "השונה" על היבטיה המגוונים בחברה ובכיתה.
נגלה את העולם השווה, העומד מאחורי השונה.
נעסוק בקבלת השונה.
נביא את הדברים הלכה למעשה. בבחינת נאה מקיים.
עולם מלא
לגלות.לקבל.לקיים.
